זהו מכתב שמגדל סיינט ברנרד אמריקאי כתב ל- SB mailing list (רשימת התכתבות של הגזע בארה"ב). , תורגם על ידי שרי צלה.
הערה:
הקיצור - WUSB = – World Union of Saint Bernards הארגון העולמי לסיינט ברנרד שנמצא באירופה המארגן תערוכות כול שנה.
* * * * * * * * * * * * *
"חזרנו מתערוכה של WUSB וחשבנו כי כדאי להביע את רשמינו על הסיינט ברנרד באירופה.
נסענו למעבר סיינט ברנרד (הממוקם בין איטליה לשוויץ), לגרמניה ובלגיה וראינו הרבה סיינט ברנרדים , גם בזירה וגם אצל מגדלים. ראינו כלבים מספרד, שוויץ, גרמניה, בלגיה, הולנד, נורווגיה, שבדיה, צרפת, אסטוניה וארצות אחרות. באופן כללי, הטיפוס שונה לחלוטין ממה שניתן לראות בארה"ב. שמעתי שהטיפוס האירופאי מיוחס כאן כ – "הטיפוס הישן" שלדעתי דבר זה נשמע מגוחך כיוון שאנו האמריקאים לא שינינו את הסטנדרד.
כול הכלבים האירופאים היו גבוהים יותר, כולל הנקבות שהיו לרוב גבוהות יותר מממוצע הזכרים האמריקאים. היו להם "יותר רגליים" מתחתיהם. עם זאת, היה להם "פחות עצם" מאשר מה שניתן לראות בארה"ב. בנוסף, לא ראיתי כי מאכילים את הכלבים באותה דרך שבה נוהגים בארה"ב לקראת תערוכה. היו הרבה יותר שרירים הנראים לעין ומעט מאוד עודף משקל. הגוון היה הרבה יותר אחיד, כאשר רק 2 כלבים נטו לכוון השחור אדום כפי שרואים בארה"ב.
הראש באופן כללי מסיבי ולרוב מאוד מרשים ושונה לחלוטין מהכלבים בארה"ב. עם זאת, אנו גם ראינו כמות מוגזמת של גוון בהיר מאוד בעיניים שגם הן היו מאוד נפולות.
מנשכים ושיניים היו מצוינים יחסית לכלבים בארה"ב שראינו לאחרונה. לכלבים ממש היו שיניים. עם זאת, רובם גם לא פחדו לוודא שתדע כי יש להם שיניים (כלומר, הם נהמו ורטנו, הדפו וניסו לנשוך כול מה שהיה בסביבתם : חיות ואנשים).
בתערוכה של – WUSB הוצגו 163 כלבים. מתוכם, קרוב לודאי כי יותר מ – 30 מהם סבלו מבעיות טמפרמנט חמורות. בכול האירועים של תחומי ההתמחויות וכול תערוכות הכלבים בארה"ב מעולם לא ראינו כמות כזאת של נהימות, רטינות והדיפות כפי שראינו ב – WUSB ביום אחד עם "הענקים העדינים והאוהבים" כביכול. הכלבים שהוזכרו קודם היו מאוד אגרסיביים גם כלבי אנשים וגם כלפי חיות אחרות. בבית הגידול שלנו כ – 30 מכלבים אלו לא היו יכולים להתקיים אילו התנהגותם הייתה כזו בתוך הזירה ומחוצה לה. החלק העצוב היה שהשופטים והמציגים לא נראו מודאגים מטמפרמנט זה ולעיתים רחוקות רק ניסו לתקן התנהגות זו.
תנועה, באופן כללי, אף לא התקרבה לרמה הנדרשת. הרבה אחוריים ישרים מאוד. הוצגו גם חלק עם כתפיים שגויות מאוד. בחלק מהמחלקות לא היו צריכים להציג את הכלבים בכלל. הרבה מאוד חזה ואחוריים חלשים ולא יציבים, שהיו במידות קטנות עד חסרי מידה. קווים עליונים, בחלקם יפים אך בחלקם מזעזעים, ועכוזים שבחלקם מעניינים במקרה הטוב. בנוסף, נראה מספר רב של זנבות מאוד "עליזים" בלשון המעטה.
