LEMP – leukoencephalomyelopathy

הפרעה נוירולוגית זו היא הפרעה נוירודגנרטיבית מורשת באופן רצסיבי משפיעה על החומר הלבן של מערכת העצבים המרכזית (CNS). LEMP כלבי מאופיינת על ידי החמרה הדרגתית של הפרעות בהליכה, במיוחד כיפוף קדימה של המפרקים בצורה ספונטניים, גרירת כפות היפרמטריה של איברי החזה, תבנית אופיינית על הדמיית תהודה מגנטית (MRI).

כלבים נגועים מראים נגעים לבנים תואמים בחוט השדרה הצווארי, אשר עשויים להתרחב אל חוט השדרה של החזה, כמו גם למוח.

ביופסיות של עצב היקפי ביופסיות שריר חסר חשיבות.

לעתים קרובות מראה מופע נעורים מאופיין בכישלון תיאום שרירים פרוגרסיבי מתקדם. רפלקסים בעמוד השדרה של כלבים נגועים הם בדרך כלל נורמליים. במסלול הקליני הפרוגרסיבי של המחלה, כלבים נגועים עלולים להפוך ליותר ויותר חסרי תנועה בתוך כמה חודשים. כמו מחלות רבות של CNS, אין טיפול יעיל LEMP. מכיוון שברוב המקרים הכלב אינו סובל מכאבים, אך הוא מוגבל מאוד באיכות החיים שלו.

זהו מכתב שמגדל סיינט ברנרד אמריקאי כתב ל- SB mailing list (רשימת התכתבות של הגזע בארה"ב). , תורגם על ידי שרי צלה, חברת ועד.

הערה:
הקיצור - WUSB = – World Union of Saint Bernards הארגון העולמי לסיינט ברנרד שנמצא באירופה המארגן תערוכות כול שנה.
* * * * * * * * * * * * *
"חזרנו מתערוכה של WUSB וחשבנו כי כדאי להביע את רשמינו על הסיינט ברנרד באירופה.
נסענו למעבר סיינט ברנרד (הממוקם בין איטליה לשוויץ), לגרמניה ובלגיה וראינו הרבה סיינט ברנרדים , גם בזירה וגם אצל מגדלים. ראינו כלבים מספרד, שוויץ, גרמניה, בלגיה, הולנד, נורווגיה, שבדיה, צרפת, אסטוניה וארצות אחרות. באופן כללי, הטיפוס שונה לחלוטין ממה שניתן לראות בארה"ב. שמעתי שהטיפוס האירופאי מיוחס כאן כ – "הטיפוס הישן" שלדעתי דבר זה נשמע מגוחך כיוון שאנו האמריקאים לא שינינו את הסטנדרד.

כול הכלבים האירופאים היו גבוהים יותר, כולל הנקבות שהיו לרוב גבוהות יותר מממוצע הזכרים האמריקאים. היו להם "יותר רגליים" מתחתיהם. עם זאת, היה להם "פחות עצם" מאשר מה שניתן לראות בארה"ב. בנוסף, לא ראיתי כי מאכילים את הכלבים באותה דרך שבה נוהגים בארה"ב לקראת תערוכה. היו הרבה יותר שרירים הנראים לעין ומעט מאוד עודף משקל. הגוון היה הרבה יותר אחיד, כאשר רק 2 כלבים נטו לכוון השחור אדום כפי שרואים בארה"ב.
הראש באופן כללי מסיבי ולרוב מאוד מרשים ושונה לחלוטין מהכלבים בארה"ב. עם זאת, אנו גם ראינו כמות מוגזמת של גוון בהיר מאוד בעיניים שגם הן היו מאוד נפולות.
מנשכים ושיניים היו מצוינים יחסית לכלבים בארה"ב שראינו לאחרונה. לכלבים ממש היו שיניים. עם זאת, רובם גם לא פחדו לוודא שתדע כי יש להם שיניים (כלומר, הם נהמו ורטנו, הדפו וניסו לנשוך כול מה שהיה בסביבתם : חיות ואנשים).

בתערוכה של – WUSB הוצגו 163 כלבים. מתוכם, קרוב לודאי כי יותר מ – 30 מהם סבלו מבעיות טמפרמנט חמורות. בכול האירועים של תחומי ההתמחויות וכול תערוכות הכלבים בארה"ב מעולם לא ראינו כמות כזאת של נהימות, רטינות והדיפות כפי שראינו ב – WUSB ביום אחד עם "הענקים העדינים והאוהבים" כביכול. הכלבים שהוזכרו קודם היו מאוד אגרסיביים גם כלבי אנשים וגם כלפי חיות אחרות. בבית הגידול שלנו כ – 30 מכלבים אלו לא היו יכולים להתקיים אילו התנהגותם הייתה כזו בתוך הזירה ומחוצה לה. החלק העצוב היה שהשופטים והמציגים לא נראו מודאגים מטמפרמנט זה ולעיתים רחוקות רק ניסו לתקן התנהגות זו.

תנועה, באופן כללי, אף לא התקרבה לרמה הנדרשת. הרבה אחוריים ישרים מאוד. הוצגו גם חלק עם כתפיים שגויות מאוד. בחלק מהמחלקות לא היו צריכים להציג את הכלבים בכלל. הרבה מאוד חזה ואחוריים חלשים ולא יציבים, שהיו במידות קטנות עד חסרי מידה. קווים עליונים, בחלקם יפים אך בחלקם מזעזעים, ועכוזים שבחלקם מעניינים במקרה הטוב. בנוסף, נראה מספר רב של זנבות מאוד "עליזים" בלשון המעטה.

הטיפול בפרווה, חלק ב: תספורת - “Trimming”
(החומר לקוח מתוך הספר של Judi Adler – “The Newfoundland Puppy”
ומתוך חוברות שהוצאו במועדוני ניופאונדלנדים בארצות הברית.)

לאחר שאנו כבר רגילים להבריש את פרוותו של הכלב שלנו, לנקות את אוזניו ולגזור את צפורניו,אבל יום אחד נשים לב כי מופיעים אצלו "דגלים" של שיער ארוך על האוזניים, ושמראה פניו לא בדיוק כמו לכלבים היפים שתמונותיהם מתפרסמות בחוברות ובאתרי האינטרנט.
ולמה, אוי למה, כפות רגליו נראות כמו נעלי הבית של סבא, ומביאות את כל הבוץ שבעולם אל תוך הבית?

אם כך, הגיע הזמן לתספורת.דרושים לנו רק כלים מעטים לכך, אך כדאי מאד לרכוש כלים מאיכות טובה: אין דבר מעצבן יותר ממספריים שאינן גוזרות!
ראשית, אנו צריכים מסרק ממתכת, די דק, מהסוג שמסרקים איתו בסוף בסוף, אחרי שהוצאנו את כל הקשרים והקוצים . שנית, זוג מספריים של ספר ישרות וחדות. ושלישית , החשוב ביותר, מספרי "דילול", מה שנקרא “trimming shears” , אלה מספריים שלהב אחד בעל צורת מסרק .

נתחיל באוזניים: תספורת האוזניים רצויה לא רק מטעמי אסתטיים אלא גם מסיבות בריאותיות: שיער ארוך על ומתחת לאוזניים סותם את האוורור וכך יכול לגרום לסביבה לחה ומתאימה להתפתחות חיידקים ופטריות.
יש למשוך את האוזן קדימה לצד הפנים ,להרימה בצורה מאוזנת, ולסרק את כל השיער כלפי מטה. עכשיו יש לגזור את קצה השיער התחתון עד לקצה האוזן עצמה. אחר כך , בעזרת מספרי הדילול, יש "לעבוד" על כל האוזן מלמטה למעלה , כיוון המספרים יהיה מאונך כדי לגזור בלי "מדרגות". בחלק התחתון אפשר לקצץ ממש קצר , ובאופן הדרגתי כלפי מעלה להשאיר שיער יותר ארוך עד שהאוזן תשתלב יפה עם הראש בצורה מעוגלת. לאחר כל זה יש להרים את האוזן ולגזור את השיער בפתח התעלה לצורך אוורור, ולבסוף , לאחר סירוק במסרק דק, יש לדלל את השיער הארוך מתחת לאוזן.
כמובן, יש לחזור על כל הפעולות באוזן השניה באופן זהה! למתחילים, אני ממליצה לבצע את התהליך במשך מספר ימים, כל פעם קצת, עד לקבלת התוצאה הרצויה.

תרגום חופשי , מתוך הפרק “Grooming” בספרה של ג'ודי אדלר :

“The Newfoundland Puppy: early care, early training"

כלב ניופאונדלנד בעל פרווה מטופחת הוא תענוג לעיין ,גם מריח טוב וגם מרגיש נפלא. כמו שאר הנושאים בחינוך כלבים מגזעים גדולים, גם לנושא הטיפול בפרווה רצוי להקדיש זמן מהגיל הרך: לא קל להלחם עם כלב במשקל 60-70 קילוגרם שלא רגיל לעמוד בשקט בזמן הברשת פרוותו או גזירת עודפי שיער מאוזניו. הרי אלו מהדברים שעליו ללמוד החל מגיל 8 או 10 שבועות, כאשר הוא כגור חדש מצטרף למשפחתך.
גור קטן מעונין לרצותך , הוא פתוח להצעות. ראשית, עליך להחליט האם , לאורך זמן, תרצה לבצע את טיפולי המספרה שלך כאשר הכלב עומד בגובה הקרקע – וכך יהיה עליך להתכופף – או כשהוא עומד על שולחן טיפולים."- מאוד מומלץ !!!שולחן קפה ישן של הסלון משמש תחליף מצוייןלשולחן טיפולים (grooming table) מקצועי.כמובן בתנאי שהוא מספיק חזק. איך שתחליט, כך תרגיל את הגור למספר שניות ואחר כך דקות של הברשת הפרווה. עם מברשת רכה. בכל יום התקדם מעט: החל מהרגליים, עבור לבטן, לחזה , לגב ולראש.תמיד עובדים מלמעטה כלפי מעלה. דרוש ממנו לעמוד בשקט , רק למספר דקות, כל יום לפחות פעם אחת. אל תשכך לשבח אותו על התנהגותו הטובה , במילים ובדבר מה טעים.(לא חובה, הוא יבין גם מילה טובה) כך הוא יתרגל להברשה וסירוק בכל חלקי גופו, במסרקים ומברשות מסוגים שונים, וכך תמנע מלחמות עם ייצור במשקל 65 קילוגרם לאחר שהוא חוזר הביתה מטיול "איסוף קוצים" בחיק הטבע.

ישנם עוד כמה דברים שתרצה ללמד בגיל הרך, והם גזירת ציפורניים, ניקוי אוזניים, מקלחת, גזירת עודפי שיער מאוזניים ורגליים. נושא גזירת הציפורניים אינו אהוב ביותר על כלבים , אך שוב, אם הרגלנו אותו בהיותו גור קטן – הוא ייתן לנו ככלב בוגר לבצע את ה"מניקור" בנימוס ובסבלנות. אפילו אם אין לגור צעיר סיבה לקצץ את הציפורניים, השתמש בקוצץ של בני אדם וקצץ מעט "כאילו" . לכלבים בוגרים שאינם משפשפים די את ציפורניהם בפעילות של ריצות או טיולים , יש לקצצן מדי פעם – ולא לשכוח את הציפורן בצד הפנימי , הציפורן של הבוהן, ברגליים הקדמיות.

תקציר הרצאה שניתנה על ידי ד"ר מירי אברמסון ב-21/2/2005 לפני האסיפה השנתית.

תרגום המושג "ציסטינוריה" הוא : ציסטין בשתן". מה פרוש הדבר? מה הוא ציסטין , איך הוא מגיע לשתן ולמה הוא גורם בדרכי השתן ?
כולכם בוודאי יודעים שהגוף בנוי מהרבה מולקולות חלבון שונות,שהם מולקולות גדולות ומסובכות. הגוף בונה אותן ממולקולות הרבה יותר קטנות שנספגות דרך דופן המעי , לאחר פירוק המזון לחלקיקים קטנים במערכת העיכול, אל תוך כלי הדם. הגוף גם מפרק לעיתים חלבונים במצבים של עודף,מחלה או הזדקנות.
ציסטין היא אחת מאבני ה הבסיס של מולקולות החלבון, כך שנמצאים כמויות מסוימות ממנו בנוזלי הדם(פלזמה).
זרם הדם עובר דרך הכליות, אשר תפקידן לשמור ולאזן את ממשק המים של הגוף ולסנן החוצה ,בשתן שנוצר בהם, עודפי מולקולות שונות מיותרות.
נדלג כאן על הסברת תהליך הסינון ורק נאמר כי בחולי ציסטינוריה, מולקולות הציסטין , בש פגם עוברות מכלי הדם אל צינורות איסוף השתן , במקום (במצב הנורמלי) להישאר בדם כדי שהגוף יוכל לנצל אותן לבניית חלבונים חדשים.
בסביבה החומצית של השתן, מולקולות הציסטין אינן נמסות והן נדבקות ביחד כקריסטלים, מעין גרגירי חול , ועד כדי היוצרות אבנים .

קריסטלים של ציסטין

השתן שנוצר בכליות מובל דרך צינור דק אל שלפוחית השתן,שם הוא נאסף עד שהשלפוחית המלאה מרוקנת (במילים פשוטות עד שהכלב עושה פיפי). דבר זה יכול לגרום לסימנים קליניים שונים :אי-נוחות בעת מתן שתן, כאב, דם בשתן , ועד לסתימה חלקית או מלאה של דרכי השתן, דבר שמסכן חיים.
בדרך כלל, המחלה מתבטאת רק אצל זכרים .זאת בגלל שצינור השתן מהשלפוחית החוצה אצל הנקבה יותר קצר (כ-4 סנטימטר)ורחב מאשר אצל הזכר (12 ס"מ.לפחות) לכן החול ואבנים קטנות זורמים החוצה אצל הנקבה ללא סימנים .
טיפול תרופתי לרוב אינו מצליח וזכרים חולים במחלה נאלצים לעבור ניתוחים ,וגם ניתוחים חוזרים .

תופעה של חול ואבנים בדרכי השתן קיימת בגזעי כלבים ובחיות אחרות ואף באדם. אך מחלת הציסטינוריה אצל גזע הניופאונדלנד והלנדסיר באופן ספציפי מתחילה כבר בגיל 7-8 חודשים, יחסית לגזעים אחרים מאוד מוקדם.
כבר מלפני כ-6 שנים גילו כי המחלה אצל הניופאונדלנד היא גנטית, ויודעים לזהות את הגן האחראי לתופעה.
מה פרוש הדבר?
בתוך גרעין התאים בגוף נמצאים הכרומוזומים , אשר הם שרשראות של "גנים" המהווים את המידע הכופה על הגוף את כל התכונות התורשתיות שלו.הכרומוזומים מופיעים בזוגות כך שלכל גן יש בן זוג . רק בתאי הזרע ובתאי הביציות קיימם הכרומוזומים כבודדים , כך שבתהליך ההרבעה, התינוק שנוצר מקבל חצי שרשרת מכל אחד מהוריו ושוב יש זוג כרומוזומים.
הפגם הגורם לציסטינוריה יכולה להתקיים בכל האחד מ"בני זוג" הכרומוזומים . על מנת שהכלב יהיה חולה במחלה, הוא צריך שיהיו אצלו שני הגנים פגועים. במילים אחרות, תורשתיות התופעה מתנהגת באופן "רצסיבי" : המחלה מקבלת ביטוי רק אם שני הגנים פגועים. כאשר גן אחד פגום ובן זוגי בריא, הכלב הוא "נשא" או “carrier”.
כלומר: מאמא "חולה" (ששני הגנים פגועים אך בגלל מצב האנטומי אין ביטוי למחלה) ואבא חולה (שני הגנים שלו פגועים והוא סובל מהמחלה באמת) : כל הגורים יהיו חולים , והזכרים יסבלו מהמחלה קלינית.
מאבא ללא גנים פגועים ואמא ללא גנים פגועים: כל הצאצאים הם חופשיים מגנים פגועים, לא יכולים להיות חולים וגם לא יכולים להעביר את המחלה לדור הבא.
כאשר אחד ההורים נשא והשני "נקי" כלומר שני הגנים בריאים אצלו, חלק מהצאצאים יהיו נקיים וחלק נשאים (ולא יסבלו מהמחלה).
כאשר שני ההורים נשאים( לשניהם גן בריא וגן פגום), חלק מהצאצאים יהיו נקיים(אלה שקיבלו מכל צד גן בריא), חלק יהיו נשאים( אלא שקיבלו גן בריא מהורה אחד וגן פגום מההורה השני), וחלק יהיו חולים (אלה שקיבלו מכל הורה גן פגום).
אם הבנו את כל זה, ואם אפשר לזהות בבדיקות מעבדה את הגנים הבריאים והפגומים, אנו מבינים שבידינו האפשרות למנוע הוולדותם של כלבים חולים!
מזה מספר שנים, מועדוני הגזע וגופים וטרינריים החלו להמליץ למגדלים לבצע בדיקה גנטית לכלבים וכלבות לפני שימושם להרבעה. הנה מספר נתונים ממדינות שונות , נכון לשנת 2003. הנתונים אינם כוללים את מספר הפריטים שחולים קלינית, מכיוון שקיימת בדיקה פשוטה וזולה שמגלה את חומר הציסטין ישירות בשתן. בדיקה זו משמשת לאבחון בפריטים שמגלים סימנים שמחשידים , ומפריטים אלה אין צורך לשלוח דם לבדיקה גנטית כך שלמעבדות אין עליהם נתון סטטיסטי.
המדינה מספר נבדקים %נקיים %נשאים
גרמניה 202 86% 5%
הולנד 122 91% 9%
צרפת 29 69% 31%
שוייץ 26 81% 19%
ארצות הברית מאות רבים 77% 23%
לגזע ECT לנדסיר ? 68% 9%

היום, כל מגדל שמכבד את שמו הטוב בעולם, לא מרביע מבלי שיש לו מידע על המצב הגנטי של שני הכלבים. הרבה מגדלים כבר מפרסמים את תוצאות בדיקת הכלבים שלהם באתר שלהם באינטרנט.
אין חלוקי דעות על כך שיש למנוע מהשילוב "חולה X חולה" וגם "נשא Xנשא" מכיוון שמשילובים אלה יכולים והוולד כלבים שיסבלו ואף יכולים למות מהמחלה.
לגבי השילוב "נשא X נקי" היה אפשר לפתוח בדיון פילוסופי , ויש מי שמחמיר מאוד וימצא לנכון לומר שאסור לבצע הרבעות כאלה. אך המציאות , בגידול כלבים, מלמדת כי ישנם כל כך הרבה פרמטרים לקחת בחשבון (אם נמנה רק כמה מהם לגזע הניופאונדלנד: אגן, תקינות הלב, צבע, מנשך, זנב, מרפקים, זוויות, מסת העצם ועוד ועוד) שלפעמים אין בררה אלא להתפשר , וכך נעשה: המגדלים בכל העולם אכן יודעים ומודעים לתופעה, ומונעים שילובים אשר יכולים להוליד גורים חולים. השילוב בין "נקי" ונשא" בהחלט מקובל , ויש רק לקחת בחשבון שסטטוס הגורים בלתי ידוע ואם ירצו להרביע איתם בעתיד, יצטרכו לעבור ,בתורם,את הבדיקה.
ישנן בעולם מעבדות אחדות אשר יודעות ומאושרות לבצע את הבדיקה. הזולות ביניהן, לפי בדיקתי , הן:
מעבדת HEALTHGEN בארצות הברית: 60$ לבדיקה
מעבדת LABOKLIN בגרמניה :40,90 euro לבדיקה.

תרגום: שרי צלה, חברת ועד.

המאמר אל תקנה ניופאונדלנד נכתב ע"י פאם גרין ב – 1992 כשכותרתו: "אל תקנה בובייר".
מאמר זה שנכתב לפני מספר שנים נהפך למאמר קלאסי בקרב מועדוני גזע הבובייר. הוא פורסם הרבה מאוד פעמים ע"י מועדוני הכלבים בכדי לידע ולהתריע בפני קונים פוטנציאלים על תכונות הגזע.
פאם גרין נתנה רשותה לכול מי שמעוניין לפרסם מאמר זה על מנת למנוע מקרים של הזנחה או נטישת כלבים בידי אלה שלא היו מודעים לתכונות הגזע ולא היו צריכים לרכוש אותם מלכתחילה!

האם אתה מעוניין לקנות גור ניופאונדלנד? כדאי שתיקרא מאמר זה.
בודאי כבר שמעתה כמה נפלאים הם הניופאונדלנדים.
ובכן, כדאי שגם תשמע, לפני שיהיה מאוחר מידי שהניופאונדלנד הוא לא הגזע המושלם עבור כול אחד.
כגזע, יש להם מספר מאפיינים הנתפסים על ידי חלק מהאנשים כקסומים, אך אנשים אחרים עשויים לראות בהם כלא נעימים, או אף בלתי נסבלים.
קיימים גזעים שונים לצרכים שונים. ישנם יותר מ – 200 גזעי כלבים בעולם. אולי כדאי לך יותר לבחור בגזע אחר. אולי יותר מתאים לך חתול, אולי כדאי לך לרכוש דג זהב, תוכי, אוגר, או אולי עציץ.

אל תקנה ניופאונדלנד אם אתה נמשך לגזע בעיקר בזכות מראהו!
מראה הניופאונדלנד שראית בזירת התערוכה הוא תוצר של הרבה שעות רחצה וטיפוח. יופי זה, המעוצב בקפידה, נעלם לאחר מספר דקות של דהירה חופשית בשדות או על ידי טיול בגשם, המחזיר לכלב את מראהו הטבעי.
מראהו הטבעי של הניופאונדלנד הוא של כלב גדול ומגושם, בד"כ כאשר בוץ וקוצים דבוקים לו לפרווה. יופיו האמיתי של הניופאונדלנד טמון באופיו, לא במראהו.
מראם של חלק מהגזעים בעלי הפרווה הארוכה וכמו כן של רוב בעלי הפרווה הקצרה, פחות תלוי בטיפוח מאשר מראהו של הניופאונדלנד (ראה חלק נפרד על טיפוח).

אל תקנה ניופאונדלנד אם אינך מוכן לחלוק את ביתך וחייך עם כלבך.
הניופאונדלנד נוצר על מנת להיות שותף מלא לעבודה של משפחתו (דייג, משיכת עגלות ועוד), ולשהות רוב הזמן בעבודה עם בני ביתו. הם פורחים במחיצתך ורוצים להיות היכן שאתה נמצא. הם הכי מאושרים כשהם גרים איתך בבית ויוצאים איתך כשאתה יוצא. למרות שהם בד"כ יסתדרו כשישאירו אותם לבד בבית (במקרה זה עדיף שתהיה אפשרות גישה לחצר), אסור להגביל אותם רק לחצר או למלונה. כאשר תמנע מגור הניופאונדלנד להיכנס הביתה הוא יגדל ויהפוך לכלב העושה ככול שעולה על רוחו, לא מתחבר טוב עם אנשים או חיות אחרות ואומלל. הוא עשוי לפתח דרכים משלו להעביר את הזמן כגון חפירה בחצר ונביחות שלא ינעמו לך או לשכניך. כנ"ל לגבי כלב בוגר.
אם אינך מעדיף באופן חד משמעי שכלבך יהיה עימך ככול שרק אפשר, ליהנות מחברתו כשהוא ישן בחדרך בלילה ולחלוק כמה שיותר פעילויות עימו במשך היום, עליך לבחור גזע שדורש פחות את חברתו של בעליו. זה נכון גם במקרה בו עבודתך או כול התחייבות אחרת מונעת ממך לשהות במחיצת כלבך. שום כלב לא באמת מאושר ללא חברה, למרות שכלבי ציד למשל יותר סובלניים כלפי חיים בחצר, כול עוד הם בקבוצה של שניים או יותר. במקרה זה, בחירה טובה יותר תהיה חתול, מכיוון שהם בודדים מטבעם.

(כתבה: ד"ר מירי אברמסון )

מה זה הי"ל
ההתאחדות הישראלית לכלבנות, “The Israel Kennel Club”
הנה עמותה ישראלית על בסיס התנדבותי, החברה בפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI). ההי"ל הנה ארגון גג המאגד בתוכו מועדוני כלבים שונים משנת 1972, והיא הארגון המקצועי בר- הסמכה היחיד בישראל בכל הקשור לכלבנות.
בקרו באתר http://www.ikc.co.il להסברים ותקנונים .

יש לי כלבה מגזע סן-ברנרד (או ניופאונדלנד) ואני רוצה שהיא תמליט גורים גזעיים עם תעודות. יש לה תעודות יוחסין והיא רשומה בהי"ל. מה עלי לעשות?
יש לנהוג לפי תקנון גידול של ההי"ל" ותקנון הגידול המשלים של הגזע. הכלבה צריכה להיות בטווח הגיל המתאים (בין 22 חודש ועד גיל 7 שנים). הזכר המרביע צריך להיות לפחות בגיל 18 חודשים ולא יותר מ- 10 שנים.
גם הנקבה וגם הזכר צריכים לעבור צילום אגן וחוות דעת מוועדת צילומי האגן של ההי"ל ולקבל אישור הרבעה מרכז הגידול של הגזע ו/או מוועדת הגידול (לחריגים)בהתאם לתוצאות צילומי האגן..
כל כלב וכלבה המיועדים להרבעה חייבים להישפט לפחות פעם אחת , מעל גיל שנה, בתערוכה או במבחן מה"ג (מבחן התאמה לגידול) ולקבל ציון טוב מאוד לפחות.
רצוי להתייעץ עם רכז הגידול לפני ביצוע כל הרבעה .
בכל מקרה יש לדווח לרכז הגידול על ההמלטה תוך שבוע.

יש לי זכר סן-ברנרד (או ניופאונדלנד) גזעי עם תעודות יוחסין ואני מעוניין שירביע . איך אני מקדם עניין זה?

נצא מההנחה כי הסיבה לשאלה היא, שהנך מעוניין שכלבך יתרום את תכונותיו לשיבוח הגזע (ואנו רואים סיבה זו כסיבה בלעדית מבחינת הזכר).
כמו בתשובה לשאלה הקודמת: הזכר צריך להישפט לפחות פעם אחת בתערוכה או במבחן מה"ג
ולקבל לפחות ציון טוב מאוד. כמו כן הכלב חייב לעבור צילום אגן והצילום צריך להיבדק בוועדה לצילומי האגן של ההי"ל ואם יעמוד בתנאים כנדרש, יקבל אישור הרבעה מרכז הגידול.
יש לציין כי רצוי ומומלץ ! להציג זכר בתערוכות כמה שיותר , כיוון שזה המקום שבעלי הנקבות שמים עין על "שידוך" . זכר שלא רואים ולא מכירים , מטבע הדברים לא יהיה מבוקש.

ברוכים הבאים לאתר האינטרנט של החוג הישראלי לכלבי הסן ברנרד, הניופאונדלנד, הלנדסיר והליאונברגר!

אומרים שאם אתה לא באינטרנט, אתה פשוט לא קיים. ההחוג הישראלי לכלבי הסן ברנרד, הניופאונדלנד, הלנדסיר והליאונברגר "נולד" בתחילת שנות השבעים, ואחרי כמעט יובל שנים עדיין קיים, חי ובועט. על מנת להוכיח את זה – הנה אנחנו כאן.

הודעות, דיווחים על ארועים, תמונות של זוכים, תמונות של מי שלא זכו, סיפורים אישיים, לכל מה שקשור החוג הישראלי לכלבי הסן ברנרד, הניופאונדלנד, הלנדסיר והליאונברגר בישראל יש מקום כאן. התכנים באתר יעודכנו לעיתים קרובות ואתם מוזמנים לבקר מידי פעם, להזמין חברים, לשלוח חומר, תמונות בקשות, תלונות ותודות.

האתר (כמו החוג) שלכם. תרגישו כמו בבית.