הליאונברגר, או בקיצור "לאון" הוא כלב גדול , לרוב זהוב עם מסכה שחורה, בעל פרווה עשירה ועצמות כבדות. הבעת פניו רגועה , ידידותית ואצילית גם יחד.
הגזע פותח במאה ה-19 ע"י הנריק הסינג, ראש העיר לאונברג שבגרמניה, שרצה לפתח כלב שיראה כמו סמל העיר שהיה אריה. כמגדל של כלבי ניופאונדלנד החליט להרביע כלבים אילו עם סן ברנרד וכלב הרים פירנאים, עד שיצא הכלב לו ציפה. לאחר מלחמת העולם השנייה נותרו כ-300 פריטים בלבד בגרמניה ולא היה ניתן להמשיך שושלות עם פרטים אלו. במהלך 1950 העיר לאונברג לקחה תחת חסותה את המועדון והלאונברגר נהפך לקמע העיר. כיום ישנם פריטים רבים בכל העולם.
כן , הלאון קיים בצע אדום, שחור-זהוב.
כלב זה נעים הליכות במיוחד, רגוע, ובעל שלווה נפשית יוצאת מן הכלל. הוא כלב משפחתי בכיף, אוהב להיות בקרבת בעליו תמיד , ונמשך לילדים קטנים ומתנהג עמם בעדינות רבה למרות גודלו וצורתו המגושמת. גם כלפי כלבים אחרים הוא סבלני ולא תוקפני כלל. מאחר והוא גזע שמאחד 3 גזעים שונים, כל פריט מציג דומיננטיות של אופי שונה, לדוגמא לאון שהאופי השמירה והטריטוריה יותר מודגש.
גם! ישנם פריטים שמודיעים בנביחה על בואם של זרים, חלקם אפילו לא יתנו לזר להכנס ללא בעליהם, אך לרוב אינם מתריעים כלל על כך. כך או כך כלב הלאון בד"כ יגש לברך כל אורח בשלום.
הלאונברגר משמש לתפקידים שונים בעולם, בראש ובראשונה ככלב משפחה, בגלל אופיו הנח וגודלו משמש ככלב טיפול באוכלוסיות שונות (מבוגרים, נכים וכו') – באנגליה קיים גוף שנועד למטרה זו, בארצות מסוימות משמש להצלה במים ואחרון חביב משמש לשמירה (גם אם זה דבר נדיר בימינו). הכלב הינו בצבעי צהוב ואדום עם מסכה שחורה. קיים הבדל משמעותי בין זכר לנקבה בגודל ובמשקל. פרוותו ארוכה ורכה, ראשו וגופו גדול ומסיבי, זנבו ארוך ופרוותי ובעל קרום שחיה בין האצבעות, אוהב מאוד ילדים, ישנם סיפורים על כך שכלבי לאונברגר הפרידו במריבת ילדים ע"י שנעמדו ביניהם ובזכות גודלם גרמו להפרדה בין הילדים הניצים.
בארץ , לצערנו, הפוטנציאל הספורטיבי של הכלב איננו מפותח - וזה מחוסר ידע שלנו בענפים הנ"ל.
היסטוריית הלאונברגר בישראל חוזרת שנים רבות לאחור, אז הגיעו לארץ פרטים בודדים ואף נעשית הרבעה אחת של הגזע. במשך השנים עלו לארץ פריטים בודדים ולפני שנת 2012 היו בארץ כ- 3 כלבים מהגזע. בשנת 2012 החלה התפנית כאשר יובאה לארץ כלבת לאונברגר במטרה להתחיל גידול של הגזע בארץ ובכך פתח את ההתעניינות של אנשים נוספים שהחלו להביא כלבים אלו. בשנת 2016 הייתה המלטה ראשונה מזה שנים רבות של הגזע בארץ. כלבי הלאונברגר משתייכים ל"החוג הישראלי לסן ברנרד וניופאונדלנד", חוג קטן אך איכותי וכיום נמנים בארץ כ-40 כלבי לאונברגר. הכלבים נהנים ממפגשים, טיולים, תערוכות ואימוני הצלה במים בחסות המועדון.
יחסית למשקל גופו הניופי דווקא אוכל פחות מגזעי כלבים אחרים , וזה בגלל מזגו הרגוע ושקט. אינו מבזבז אנרגיה
ומתנועע לאט , במיוחד בקיץ. אך כמו כל גזע ענק, הוא זקוק למזון באיכות מעולה במיוחד בשלב הגדילה.
כמו בכל גזעי הכלבים הגדולים יש גם בגזע הזה נטייה ל"היפדיספלסיה", והיום לפי תקנון של מועדון הגזע כל כלב(ה) המשמש(ת) להרבעה חייבים לעבור צילום אגן.
החוג הישראלי לכלבי הסן ברנרד, הניופאונדלנד, הלנדסיר והליאונברגר, כל הזכויות שמורות